למה "לעינינו"?
מטרת הנקמה איננה צערו של הרשע, אלא שיראו הכל שיש דין ויש דיין.
שיעור זה הוא המשכו של עיון בשאלה מתי נקמה היא מידה גדולה ומתי היא פסולה. ראינו שהנקמה הרצויה היא זו שמטרתה גילוי כבוד שמיים בעולם, והצדיק שמח בה משום שהוא רואה שיש אלוקים שופט בארץ.
הרב פתח בהערה על נוסח התפילה. באבינו מלכנו אנו אומרים: "נְקֹם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ". וכן בתהילים: "יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ". למה מדגישים כל פעם "לעינינו"? מה זה משנה אם נראה זאת או לא?
התשובה נובעת ממה שלמדנו. מטרת הנקמה איננה שהרשע יסבול. אילו זו הייתה המטרה, לא היה משנה מי רואה. המטרה היא שירבה כבוד שמיים בעולם. אם רשע מת סתם, בלי שאיש מבין שזה דינו, לא מרגישים בכך את נקמת דם העבדים השפוך. אבל כשיהודים רואים בעיניהם שיש דין, כבוד שמיים מתרבה.
לכן מבקשים "לעינינו". לא רק שה' ינקום, אלא שנזכה לראות זאת, ושייוודע בגויים. על הרקע הזה הביא הרב כמה סיפורים מן התנ"ך: נקמה חיובית, נקמה שהוחמצה, ונקמה שאמנם הותרה אך נעשתה בלי שיקול דעת. מכל אחד מהם עולה צד אחר של אותו יסוד.